מים זה לא מוצר מותרות?

הדירוג במחירי המים הוא מוצדק כשיטה להגדרת מוצר מותרות. השיטה הלוקחת בחשבון את מספר הנפשות בבית, מאפשרת רמת מחיר נמוכה לשימוש הבסיסי ומחיר גבוה לשימוש העודף

כמו בשבוע הקודם, אני רוצה להתחיל בהצהרה שתבהיר את עמדתי העקרונית: ההחלטה של פקידים מסוימים לדחות את התפלת המים, היתה החלטה אומללה וקצרת ראות כמו החלטות אחרות שהתקבלו באותו בניין. החלטה נכונה היתה להתפיל מים ולמכור אותם במחיר מלא, על פי העלות השולית של התפלה, גם אם "במקרה" המאגרים יתמלאו ממי הגשמים. "החשש" שמא יהיו שנים גשומות שייתרו את התפלת המים, נמצא באותה קטגוריה כמו המחשבה שהעלאת תעריפי החניה בתל אביב וצמצום מקומות החניה, תביא לנסיעה בקווי התחבורה הציבורית וברכבות, למרות תדירותן הנמוכה והבעיות האחרות המאפיינות את המערכת.

אבל, הסוגיה שאני רוצה להעלות כאן, היא האם מים הם מוצר מותרות או מוצר חיוני.

הנושא עולה כעת כשראש האופוזיציה - ציפי לבני הודיעה כי תלחם נגד היטל המים שנחקק לאחרונה והכעיס את כל בעלי הגינות הגדולות והבריכות בישראל. כשפוליטיקאי מחפש כותרות הכל הולך, כולל קביעות שגויות לפחות מבחינת התיאוריה הכלכלית.

הטענה הבסיסית במאמר זה היא: מים אינם מוצר יחיד, אלא כמה מוצרים, גם אם הרכבם זהה והם זורמים באותם צינורות. בעוד שמים לשתיה הם מוצר חיוני מאוד (מוצר בעל ביקוש קשיח מאוד) מים לרחצה הם מוצר חיוני למדי (אם נתעלם מההרגלים של כמה תרבויות) אבל מים לגינות הם בהחלט מוצר, שלפחות בחלקו, ניתן להגדרה כמוצר מותרות וכאמור אין זה משנה אם כל שלושת קטגוריות המים זורמות בצינור אחד.

אחד הדברים שיש לבחון האם מוצר הוא מוצר מותרות הוא "גמישות הביקוש". גמישות הביקוש פירושה: אחוז השינוי שיתרחש בכמות המבוקשת מהמוצר, כתוצאה משינוי של אחוז במחירו, דבר שיש לבחון אותו בעת שכל שאר הפרמטרים לא השתנו (אחרת יכול להיות שגורמים אחרים השפיעו על הכמות המבוקשת).

מחקר שנערך לפני כמה שנים לגבי צריכת החשמל, הראה כי למרות שגם החשמל כולו זורם באותם כבלים וחוטים לבית ולמרות שבבתים אין הפרדה בין שעונים לצריכת חשמל למזגנים ולצריכת חשמל לתאורה, אנשים מבחינים בין שני סוגי צריכת החשמל. גמישות הביקוש של צריכת חשמל למיזוג גבוהה מזו של גמישות הביקוש של צריכה לתאורה. כלומר אם מחיר החשמל יעלה, השינוי בצריכת החשמל לתאורה יהיה אפסי, (גמישות ביקוש קרובה לאפס או כפי שמקובל לנסח זאת "קשיחה לחלוטין"), אבל השינוי בצריכת החשמל למיזוג, יקטן באופן מוחשי יותר. כלומר למרות שמבחינה פיסיקלית אין הבדל בין האלקטרונים הרצים להם הלוך וחזור בחוטי החשמל ומייצרים את זרם החילופין שאנו צורכים, הרי הצרכן מזהה שני מוצרים שונים שהוא מתייחס אליהם באופן שונה.

בחינה של הביקוש למכוניות העלתה כי המכוניות בשנות השישים, גם מכוניות קטנות ועלובות כמו פיאט 600 או פיאט 850 שהיו פופולאריות יחסית, בזמנים שקדמו לסובארו, נתפסו כמוצרי מותרות ואילו בעשור הראשון של האלף השלישי, מרבית המכוניות המשפחתיות שהינן מפוארות פי כמה מאותן מכוניות פיאט קטנות חסרות מזגן ודחוסות, נתפסות כמוצר בעל ביקוש קשיח יותר. כלומר, הנכונות לוותר על המכונית גם אם המחיר התייקר, הינה נמוכה. הגדרת מוצר כמוצר מותרות תלויה במידה רבה ברמת ההכנסה ובמחיר היחסי של המוצר, כלומר מחיר גבוה יחסי הן לרמת ההכנסה והן למחירי מוצרים אחרים, יגדיר את המוצר כמוצר מותרות. אם מחר בבוקר המלח יעלה מהמחיר הנמוך השווה לכל נפש, בו הוא נמכר כיום למחיר הגבוה פי מאה, למשל, מלח יהפוך להיות מוצר מותרות שיהיה בשימוש של עשירים בלבד.

מי שמחזיק בגינה שלו בריכה או יושב על דונם גינה ויותר ולא מוותר על חלקת דשא, בהחלט ניתן להגדירו בעת מחסור במים כעושה שימוש במוצר מותרות. דווקא הדירוג במחירי המים הוא מוצדק כשיטה להגדרת מוצר מותרות. השיטה הלוקחת בחשבון את מספר הנפשות בבית, מאפשרת רמת מחיר נמוכה לשימוש הבסיסי ומחיר גבוה לשימוש העודף.

כלומר, מאחר והמחדל של אי חתימת ההסכמים על התפלת המים במועד הוא כבר עובדת יסוד בחיינו ולכן יש פיגור בהקמת המתקנים ולכן יש מחסור במים והידלדלות של האקוויפרים העיקריים, הכלי המוצע הוא כלי נכון. הדבר כמובן אינו פותר את מי שצריך לבדוק את הכשלים בקבלת החלטות ובמעקב אחר ביצוען, לא רק לגבי מים, כי אם גם לגבי מערכת הסעת המונים בגוש דן ופרוייקטים מהותיים אחרים.

הכותב הוא מנכ"ל החברות תבור כלכלה ופיננסים ודיבידנד השקעות www.tavor.biz